התיק נגדכם נסגר, וההקלה הראשונה מתחלפת בשאלה: באיזו עילה. תיק שנסגר מחוסר ראיות, או משום שנסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין, נשאר במרשם המשטרתי, ותיק שנסגר מחוסר אשמה יוצא ממנו. ההבדל הזה משפיע על בדיקות ביטחוניות, על מינויים מסוימים ועל כל חקירה עתידית. בעמוד הזה אסביר איך מבררים את עילת הסגירה, מה נשאר רשום ומי רואה אותו, ואיך בונים בקשה לשינוי עילת סגירת תיק שיש לה סיכוי להתקבל.
מהי עילת סגירת תיק, ואיך יודעים מהי?
עילת הסגירה היא הנימוק של התביעה להחלטה שלא להגיש כתב אישום. העילות העיקריות הן:
- חוסר אשמה: מהחומר עולה שלא ביצעתם את העבירה, או שלא נעברה עבירה בכלל.
- חוסר ראיות מספיקות: יש חשד, אבל הראיות לא מספיקות לכתב אישום.
- נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, עילה שמוכרת בשם "חוסר עניין לציבור": יש ראיות, אבל התביעה החליטה שלא להגיש כתב אישום. לפי סעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי, החלטה כזו טעונה אישור של גורם בכיר בתביעה.
הודעת הסגירה שנשלחת אליכם לא מציינת את העילה. לפי סעיף 62(ב) לחוק, אפשר לברר אותה בכל תחנת משטרה, או באחת הדרכים שמפורטות בהודעה. בעבירות מין או אלימות העילה מצוינת בהודעה עצמה. הבירור הזה הוא הצעד הראשון, כי ממנו נגזר אם יש בכלל מה לבקש.
מה נשאר במרשם המשטרתי, ומי רואה אותו?
לפי סעיף 27 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, שהחליף ב-2022 את חוק המרשם הפלילי, המרשם המשטרתי כולל תיקים סגורים בעבירות מסוג פשע ועוון. נכללים בו תיקים שנסגרו מכל עילה שאינה חוסר אשמה, וגם תיקים שנסגרו בהסדר מותנה וחלק מכתבי האישום שבוטלו. תיק שנסגר מחוסר אשמה אינו נכלל, וסעיף 62(ב)(4) לחוק סדר הדין הפלילי קובע במפורש שכאשר העילה משתנה לחוסר אשמה, הרישום מוסר מהמרשם המשטרתי.
המרשם המשטרתי אינו פתוח לכל מעסיק. הוא פתוח למשטרה, לגופי הביטחון והמודיעין ולגופים חוקרים נוספים שהחוק מונה, ומידע על תיקים סגורים נמסר גם לתביעה, לבתי המשפט כשהוא מהותי לדיון, ולגורמים שבוחנים מינויים ותפקידים רגישים מסוימים. בפועל, מי שנחקר שוב בעתיד ייתקל בתיק הסגור ובעילה שבה נסגר.
יש גם רישום שנמחק מעצמו. תיק סגור בעבירה שאינה פשע מתבטל במרשם המשטרתי בתום שבע שנים מיום האירוע (סעיף 33(ג)), ולפי סעיף 33(א) ראש אגף החקירות במשטרה רשאי לבטל רישום של תיק סגור לפי אמות מידה שנקבעו. בעבירה מסוג פשע, שינוי העילה לחוסר אשמה הוא לרוב הדרך הישירה להוציא את התיק מהמרשם. החלוקה בין פשע לעוון, שהסברתי במאמר על סוגי עבירות פליליות, קובעת אם הזמן לבדו יפתור את הבעיה.
מי מגיש בקשה לשינוי עילת סגירה, ולמי?
החשוד מגיש בקשה מנומקת לתובע שסגר את התיק, לפי סעיף 62(ב)(4) לחוק סדר הדין הפלילי: ליחידת התביעות במשטרה כשהתיק נסגר שם, או לפרקליטות כשההחלטה התקבלה בפרקליטות. בתיק שנחקר ברשות המסים או ברשות ניירות ערך, בודקים קודם מי החליט על הסגירה, כי לשם מגישים. החוק לא קובע מועד אחרון להגשה.
יש מצב נוסף. מתלונן רשאי לערור על סגירת תיק לפי סעיף 64, ואם בעקבות הערר שלו העילה משתנה לרעתכם, למשל מחוסר אשמה לחוסר ראיות, תקבלו על כך הודעה, ותוכלו לפנות למי שהכריע בערר בבקשה מנומקת לשנות את העילה (סעיף 65ב(ב)).
על מה נשענת בקשה שמתקבלת?
על ראיות שמראות שלא ביצעתם את העבירה. בקשה שמסתכמת בהצהרה על חפות, או בנזק שהרישום גורם לכם, נדחית לרוב. בקשה שמראה שהחשד נשען על פרשנות שגויה של מסמך, על עד שגרסתו הופרכה, או על בדיקה שלא נעשתה, נבחנת ברצינות.
תיק נסגר מחוסר ראיות לא פעם משום שהחקירה לא מוצתה: עד מהותי לא זומן, או שההסבר של החשוד לא נבדק. עדים שלא נחקרו יכולים לספר דברים שלא הגיעו לחוקרים, ומסמך אחד יכול להסביר פעולה שנראתה חשודה. לכן אני בונה את הבקשה כך:
- מבררת את עילת הסגירה ומי החליט עליה.
- אוספת את מה שידוע על החומר שעליו נשענה ההחלטה, ומזהה מה חסר בו.
- משלימה את מה שהחקירה לא בדקה: מסמכים, תכתובות, עדים, הסבר מקצועי למה שנראה חשוד.
- כותבת בקשה שעוברת על החשדות אחד אחד ומראה למה החומר המלא שולל אותם.
לפני שאני ממליצה להגיש, אני בודקת שיש לבקשה בסיס, כי בקשה חלשה שנדחתה לא משנה את הרישום.
למה להגיש את הבקשה עם עו"ד זיוה אגמי כהן?
כראש היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) במשטרת ישראל ניהלתי חקירות שהסתיימו בהמלצה להעמיד לדין, ואני מכירה את הדרך שבה תיק מסוכם ומועבר להחלטה, כולל מה שלא הספיקו לבדוק בו. אחרי הפרישה השלמתי התמחות בפרקליטות מיסוי וכלכלה, הצד שמחליט אם להגיש כתב אישום ובאיזו עילה לסגור. בקשה לשינוי עילה נכתבת לאותו תובע, ולכן היא צריכה לענות על השאלות שהוא שואל את עצמו.
אם התיק שלכם נסגר בעילה שאינה חוסר אשמה, אפשר לקבוע ייעוץ ראשוני ולבחון יחד אם יש בסיס לבקשה. אם התיק עוד לא נסגר, ההחלטות שמתקבלות עכשיו משפיעות גם על העילה שבה ייסגר, ועל כך כתבתי בעמודים על ייעוץ לפני חקירה ועל ייצוג בחקירה פלילית. ואם כבר הוגש כתב אישום, השאלה היא ביטול כתב אישום.
שאלות נפוצות על שינוי עילת סגירה
איך אפשר לראות מה רשום עליי במרשם המשטרתי?
כל אדם זכאי לעיין במידע הפלילי על עצמו, לפי סעיף 4 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים. העיון נעשה בתחנת משטרה על גבי מסך, ואסור לצלם או להעתיק את המידע. עורך דין שקיבל ייפוי כוח מיוחד יכול לקבל תדפיס לצורך ייצוג בבית משפט או בגוף מנהלי.
מה ההבדל בין שינוי עילה לבין ביטול רישום משטרתי?
שינוי עילה הוא החלטה של התביעה שהתיק נסגר מחוסר אשמה, ובעקבותיה הרישום מוסר. ביטול רישום משטרתי הוא החלטה של המשטרה למחוק רישום של תיק סגור לפי אמות מידה כמו הזמן שחלף וחומרת העבירה, בלי לשנות את העילה. הראשון מתאים כשיש ראיות לחפות, השני כשעבר זמן.
התיק נסגר בהסדר מותנה. אפשר לשנות לו את העילה?
סגירה בהסדר היא עילה נפרדת, שנרשמת אחרי שמולאו תנאי ההסדר (סעיף 67ו לחוק סדר הדין הפלילי), והיא נשענת על הודאה בעובדות. לכן בקשה לשנות אותה לחוסר אשמה בדרך כלל לא מתאימה, והתיק נשאר במרשם המשטרתי.
האם מתלונן יכול להחזיר לחיים תיק שנסגר?
מתלונן רשאי לערור על ההחלטה לסגור את התיק, בתוך 60 יום מהיום שקיבל הודעה על הסגירה, ומי שמכריע בערר רשאי להאריך את המועד (סעיפים 64 ו-65). אם בעקבות הערר שוקלים להגיש כתב אישום בעבירת פשע או עוון, תקבלו על כך הודעה לפני ההחלטה (סעיף 65ב).