רשות המסים פסלה חשבוניות של ספק שעבדתם איתו, או שזומנתם לחקירה בחשד שהעסק ניכה מע"מ על סמך חשבוניות פיקטיביות. בשלב הזה עוד לא ברור אם אתם חשודים או עדים, ואם החקירה מכוונת אליכם או לספק. תיקים כאלה נבנים לרוב כרשת, סביב ספק אחד ועשרות לקוחות, ואת שיטת העבודה הזאת אני מכירה מהצד של החוקרים.
מה אומר החוק ומה העונש?
מה נחשב חשבונית פיקטיבית
לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מע"מ, חשבונית פיקטיבית היא חשבונית מס, או מסמך שנראה כמו חשבונית מס, שהוצאה בלי שמי שהוציא אותה עשה את העסקה או התחייב לעשות אותה. היא משמשת בדרך כלל לשתי מטרות: לנכות מס תשומות שלא שולם בפועל, ולנפח הוצאות כדי להקטין את ההכנסה החייבת במס הכנסה. בתיקים חוזרים שלושה מצבים:
- חשבונית על עסקה שלא התקיימה בכלל, שנקנתה תמורת אחוז מהסכום שרשום בה.
- חשבונית שמנפחת עסקה אמיתית, כך שהסכום בה גבוה מהמחיר ששולם.
- חשבונית של מי שלא סיפק את הסחורה או השירות, אף שהעבודה עצמה בוצעה, למשל בידי קבלן משנה שאינו רשום. גם כאן ניכוי המע"מ נפסל, ומי שניכה ביודעין עלול לעמוד לדין.
מסמך שנראה כאילו הוציא אותו עוסק אחר נכנס גם הוא לסעיף, ולעיתים מצטרפת אליו עבירה של זיוף מסמכים לפי חוק העונשין.
מה העונש למי שהוציא ולמי שניכה
מי שהוציא חשבונית פיקטיבית, או ניכה מס תשומות בלי מסמך כדין, במטרה להתחמק ממס, צפוי לעד חמש שנות מאסר לפי סעיף 117(ב). מי שהוציא חשבוניות כדי שאחרים יתחמקו ממס צפוי לאותו עונש לפי סעיף 117(ב1). בנסיבות מחמירות, כמו הרשעה קודמת בשלוש השנים האחרונות או יותר משישה אישומים בתקופה כזאת, העונש עולה לשבע שנים.
החשבונית נרשמת בדרך כלל גם בספרים כהוצאה, ולכן לצד עבירת המע"מ מגיע לא פעם אישום בהעלמת מס לפי פקודת מס הכנסה. ועבירת חשבוניות פיקטיביות בנסיבות מחמירות היא עבירת מקור לפי חוק איסור הלבנת הון, כך שתיק כזה יכול להתרחב להלבנת הון ולבקשות לתפיסת רכוש.
מה הסיכון למי שקיבל חשבונית פיקטיבית בלי לדעת?
הסיכון האזרחי קיים גם בלי ידיעה: רשות המסים יכולה לפסול את ניכוי מס התשומות ולחייב את העסק במע"מ שנוכה, עם ריבית. הסיכון הפלילי תלוי בשאלה אם ידעתם, ולפי סעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין, מי שחשד ונמנע מלברר נחשב כמי שידע. על עצימת העיניים הזאת החוקרים בונים את רוב התיקים נגד לקוחות של ספק בעייתי.
הכחשה כללית לא משנה את התמונה. מה שמשנה הם מסמכים מאותה תקופה שמראים עסק שבדק את הספק שלו: אישור ניהול ספרים ובדיקה שהספק רשום כעוסק, תעודות משלוח, תשלום בהעברה בנקאית לחשבון של הספק עצמו, והתכתבות שמראה מי ביצע את העבודה בפועל. חוק מע"מ מחייב קונה שהוא עוסק, בעסקה מעל סכום שקבע החוק, לדרוש חשבונית מס ולא לשלם במזומן (סעיף 47א), ומי שעמד בזה בעקביות נמצא בעמדה טובה יותר להראות שלא עצם עיניים.
מה משנה מספר ההקצאה בחשבונית?
מאז שנכנס לתוקף מודל חשבוניות ישראל, אי אפשר לנכות מס תשומות מחשבונית שסכומה לפני מע"מ עולה על 5,000 ש"ח אם אין בה מספר הקצאה מרשות המסים (סעיף 38(א1) לחוק מע"מ). המשמעות היא שהרשות רואה את החשבוניות האלה כבר כשהן מוצאות, ויכולה לזהות ספק שמוציא חשבוניות בהיקף שלא מתיישב עם הפעילות שלו מהר יותר מבעבר.
מספר הקצאה לא מכשיר חשבונית שאינה משקפת עסקה אמיתית. הוא רק אומר שהחשבונית דווחה לרשות. לכן בדיקה של ספק חדש צריכה לכלול גם את מה שהמספר לא מראה: אם לספק יש עובדים, ציוד ויכולת לבצע את העבודה שהוא מחייב עליה.
איך אני מטפלת בתיק של חשבוניות פיקטיביות?
כראש יאח"ה ניהלתי חקירות שבהן נעצרו או זומנו חשודים רבים באותו בוקר, כדי לקבל את הגרסאות לפני שיתואמו ולראות איפה הן סותרות. כך נחקרים לא פעם גם תיקי חשבוניות: הספק, עובדיו והלקוחות שלו מוזמנים בפרק זמן קצר. לכן אני מבקשת מלקוחות לא לדבר על החקירה עם הספק או עם לקוחות אחרים שלו, כי שיחה כזאת עלולה להיחשב שיבוש. מי שעוד לא זומן אבל יודע שהספק שלו נחקר נמצא בדיוק בשלב של ייעוץ לפני חקירה.
בבחינת התיק אני מפרידה בין החשבוניות: לא כל חשבונית של אותו ספק פיקטיבית, ולא כל לקוח שלו ידע. כל עסקה שמוכח שהייתה אמיתית מקטינה את סכום המס שבמחלוקת, ואיתו את החשיפה לנסיבות מחמירות ולהלבנת הון. החלק הזה של התיק נבחן לצד שאר עבירות מע"מ, ואת התמונה הרחבה של תיק מס פלילי תיארתי בעמוד על עורך דין עבירות מס. אם ספק שלכם נחקר או שקיבלתם דרישה לפסול חשבוניות, כדאי לאסוף עכשיו את המסמכים של העסקאות ולהביא אותם לפגישת ייעוץ ראשוני.
שאלות נפוצות על חשבוניות פיקטיביות
מה ההבדל בין חשבונית פיקטיבית לחשבונית מזויפת?
חשבונית פיקטיבית מוציא העוסק שרשום בה, על עסקה שלא עשה. חשבונית מזויפת היא מסמך שנראה כאילו הוציא אותו עוסק אחר, בלי ידיעתו. סעיף 117(ב)(3) לחוק מע"מ חל על שתיהן, כי הוא כולל גם מסמך שנחזה להיות חשבונית מס, ובחשבונית מזויפת מצטרפת לרוב גם עבירת זיוף.
האם רואה החשבון אחראי לחשבוניות פיקטיביות שנרשמו בספרים?
רואה חשבון או מנהל חשבונות שרשמו חשבוניות כאלה בלי לדעת שהן פיקטיביות אינם עוברים עבירה. מי שסייע ביודעין לערוך דוח לא נכון נחשב לפי סעיף 224 לפקודת מס הכנסה כאילו עשה את המעשה בעצמו, ומי שפעל כדי שאחר יתחמק ממע"מ עובר עבירה לפי סעיף 117(ב1) לחוק מע"מ.
האם תשלום בהעברה בנקאית מוכיח שהעסקה הייתה אמיתית?
הוא חיזוק משמעותי, אבל לא מספיק לבדו. החוקרים בודקים גם מה קרה לכסף אחר כך: אם הוא נמשך במזומן וחזר בחלקו למשלם, ההעברה הבנקאית הופכת מראיה להגנה לראיה לחשד. לכן מסמכים על ביצוע העבודה עצמה, כמו תעודות משלוח והתכתבויות, שוקלים לא פחות.
מה עושים כשמגלים בדיעבד שספק הוציא לנו חשבוניות פיקטיביות?
לא מתקנים לבד ולא פונים לספק. קודם כדאי לבדוק עם עורך דין אם הרשות כבר יודעת על הספק, אילו חשבוניות שלו נוכו אצלכם, ומה הדרך הנכונה להסדיר את הניכוי. אם הרשות עוד לא פנתה, ייתכן שיש מקום לבחון גילוי מרצון.
האם עסק שקיבל חשבוניות פיקטיביות יכול לסיים את התיק בכופר?
חוק מע"מ מאפשר כופר כסף בכל עבירה לפי החוק, כשהמנהל והחשוד מסכימים לכך, ואחרי הגשת כתב אישום רק בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. ההחלטה תלויה בהיקף, בחומרת העבירה ובשאלה אם המס שנוכה הוחזר.