חשד לגניבה ממעביד מתחיל לרוב בשיחת בירור: המעסיק מציג טבלה של סכומים או של סחורה חסרה, מבקש הסבר, ולפעמים מגיש מסמך לחתימה. מה שנאמר ונחתם בשיחה כזאת עלול להגיע אחר כך לתיק במשטרה ולבית הדין לעבודה, ולכן הימים שבין הבירור לבין התלונה הם הזמן שבו אפשר להשפיע הכי הרבה. כאן תמצאו מה החוק מגדיר כגניבה ממעסיק, מה ההבדל בינה לבין מעילה ומה העונש.
מה אומר החוק ומה העונש?
מה זו מעילה, ומה ההבדל בינה לבין גניבה ממעביד?
"מעילה" אינה מונח שמופיע בחוק. זה השם המקובל למצב שבו מי שהחזיק כדין בכסף או ברכוש של אחר, בגלל התפקיד שלו, משתמש בו לעצמו. חוק העונשין כולל את המצב הזה בהגדרת הגניבה עצמה: לפי סעיף 383, גונב גם מי שמחזיק דבר כדין ושולח בו יד במרמה לשימושו או לשימוש של אחר. ההבדל המעשי הוא הדרך שבה הרכוש הגיע אליכם. גניבה ממעביד היא בדרך כלל לקיחה של סחורה מהמחסן או כסף מהקופה. במעילה הכסף כבר היה בשליטתכם, כמו מנהלת חשבונות שמעבירה תשלומים לחשבון שלה או מנהל שמשתמש בכרטיס האשראי של החברה לצרכים פרטיים.
בשני המקרים התביעה צריכה להוכיח שהלקיחה נעשתה במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב, כלומר בלי שהאמנתם שמגיע לכם הדבר, ובכוונה לשלול אותו מהמעסיק לצמיתות.
מה העונש?
- עובד שגונב רכוש של המעביד, או רכוש שהגיע לידיו בשביל המעביד, וערכו עולה על 1,000 ש"ח, דינו עד שבע שנות מאסר (סעיף 391).
- חבר דירקטוריון או נושא משרה שגונב רכוש של התאגיד, דינו עד שבע שנות מאסר (סעיף 392).
אלה עבירות מסוג פשע, ולכן לפני החלטה על כתב אישום אפשר לבקש שימוע ולהציג לתביעה את מה שהחוקרים לא ראו. בפועל העונש נקבע לפי הסכום, משך הזמן ומספר המעשים, התחכום ומידת האמון שניתנה לעובד, והשאלה אם הכסף הוחזר.
מתי זו עבירה, ומתי סכסוך עבודה?
המבחן הוא תביעת הזכות בתום לב. מחלוקת על שכר, על עמלות או על הוצאות שאושרו בעל פה, שימוש בציוד שהיה מקובל במקום העבודה, או טעות ברישום, הם בדרך כלל עניין לבית הדין לעבודה. כשעובד לקח כסף שהוא באמת האמין שמגיע לו, אין גניבה, גם אם בסוף יתברר שטעה. תלונות רבות מוגשות אחרי פיטורים או כשהעובד פותח עסק מתחרה, ולכן אני בודקת קודם מה קרה בין הצדדים לפני שהתלונה הוגשה. כשהכסף הוצא באמצעות חשבוניות או אישורים כוזבים, האישום כולל לרוב גם קבלת דבר במרמה, ואם המסמכים נוצרו או שונו לשם כך, גם זיוף מסמכים.
המעסיק זימן אותי לשיחת בירור. מה עושים?
מגיעים מוכנים, ולא חותמים על שום מסמך במקום. שיחת בירור אצל המעסיק אינה חקירה משטרתית ואין חובה לחתום בה על דבר, אבל מכתב הודאה או התחייבות להחזר שנחתמו בלחץ של הרגע עלולים לשמש ראיה בתיק הפלילי ובהליך בבית הדין לעבודה, שמתנהל לא פעם במקביל. הגרסה צריכה להיבנות פעם אחת, אחרי שבודקים את כל החומר, כי מה שנאמר באחד ההליכים משמש בשני. גם החזר כספי הוא צעד שצריך לתכנן, כי הוא שוקל לטובתכם בהחלטה על כתב אישום ובעונש, אבל עלול להתפרש כהודאה.
איך אני מטפלת בתיק של גניבה בידי עובד?
בחקירות ההונאה שהובלתי כראש יאח"ה, הדרך לחשוד עברה כמעט תמיד דרך הכסף, ותיק כזה נבנה גם היום מאותם חומרים: דפי בנק, רישומי קופה, דוחות מלאי והתכתבויות. לכן לפני החקירה, בפגישת ייעוץ לפני חקירה, אני עוברת איתכם על התנועות שהמעסיק מייחס לכם, מחפשת את מה שמסביר אותן, כמו אישורים בעל פה, נוהג במקום העבודה או טעויות ברישום, ובודקת אם הסכום שבתלונה באמת מתיישב עם המסמכים.
מעילה וגניבה ממעביד הן חלק מהתיקים שמטופלים בעמוד של עורך דין מרמה והונאה. אם זומנתם לשיחת בירור או לחקירה, אפשר לקבוע ייעוץ ראשוני לפני שאתם אומרים או חותמים על משהו.
שאלות נפוצות על מעילה וגניבה ממעביד
מה הדין כשערך מה שנלקח מהמעסיק נמוך מ-1,000 ש"ח?
העבירה המחמירה של גניבה בידי עובד, שעונשה עד שבע שנים, חלה רק כשערך הדבר עולה על 1,000 ש"ח. מתחת לסכום הזה מדובר בגניבה רגילה לפי סעיף 384, שהעונש המרבי עליה שלוש שנות מאסר. גם אז זו עבירה פלילית, אבל מסוג עוון ולא פשע.
מה ההבדל בין גניבה בידי עובד לגניבה בידי עובד ציבור?
עובד ציבור שגונב רכוש של המדינה, או רכוש שהגיע לידיו מכוח עבודתו, בערך של יותר מ-1,000 ש"ח, צפוי לעונש מרבי של עשר שנות מאסר לפי סעיף 390, לעומת שבע שנים בעובד רגיל. עובד ציבור לעניין זה כולל בין השאר עובדי מדינה, חיילים ועובדי רשויות מקומיות.
מה זו גניבה בידי מורשה?
סעיף 393 לחוק העונשין עוסק במי שגונב נכס שקיבל עם ייפוי כוח, נכס שהופקד אצלו כדי לשמור אותו או להשתמש בו למטרה מסוימת, או נכס שקיבל בשביל אדם אחר. העונש המרבי הוא שבע שנות מאסר, והסעיף חל גם כשאין יחסי עובד ומעביד, למשל במנהל נכסים או בשותף.
המעסיק גילה את החוסרים אחרי כמה שנים. עדיין אפשר להעמיד לדין?
כן, בתוך תקופת ההתיישנות. גניבה בידי עובד היא פשע, ולכן אפשר להעמיד לדין עד עשר שנים מיום ביצוע העבירה, ובגניבה רגילה, שהיא עוון, עד חמש שנים. חקירה שנפתחה בתוך התקופה מתחילה את המניין מחדש, עד הארכה מרבית שהחוק קובע.