טלפון מהמשטרה עם תאריך ושעה, ובלי הסבר על מה מדובר, מלחיץ כמעט כל אדם. גם מי שמוזמן כעד וגם מי שבטוח שלא עשה דבר מגיע לחקירה דרוך, ובמצב כזה קל לענות מהר, לנחש ולסתור את עצמכם. ייעוץ לפני חקירה נועד להחליף את הניחוש בתוכנית: להבין מה כנראה מחפשים, מה הזכויות שלכם ומה תענו. את החדר הזה אני מכירה מהצד של המשטרה, שם ניהלתי חקירות במשך שנים.
מה כולל ייעוץ לפני חקירה?
ייעוץ לפני חקירה הוא פגישה, ולפעמים שתיים, שבה בונים את ההתנהלות שלכם בחקירה לפני שאתם נכנסים לחדר. בישראל עורך הדין לא נוכח בחקירה עצמה, ולכן כל ההכנה נעשית מראש. בפגישה אנחנו עוברים על כמה דברים:
- המעמד שלכם, עד או חשוד, ונושא החקירה. כשאפשר, אני פונה לחוקרים כדי לברר אותם לפני המועד.
- הקשר שלכם לנושא, ומה עשוי להיות בידי החוקרים: מסמכים, הודעות, תכתובות ועדים אחרים.
- ההחלטה אם למסור גרסה, באילו נושאים ובאיזה היקף.
- אילו מסמכים להביא לחקירה, אם בכלל, ומה עושים איתם עד אז.
- מה עושים אחרי החקירה: עם מי לא מדברים, ומה רושמים כל עוד הזיכרון טרי.
מה שנאמר בחקירה הראשונה נשאר בתיק עד סופו. ההודעה שלכם תעמוד מול כל גרסה שתמסרו אחר כך, בשימוע או בבית המשפט, ובחקירת חשוד בעבירה שהעונש המרבי עליה הוא עשר שנות מאסר או יותר, היא גם מתועדת בווידאו (סעיף 7 לחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים)). גרסה עקבית שנתמכת במסמכים היא אחר כך הבסיס לכל מהלך בתיק.
מוזמנים כעדים או כחשודים: מה זה משנה?
המעמד קובע מה אתם חייבים לומר. עד שנחקר במשטרה חייב להשיב תשובות נכונות על השאלות שהוא נשאל, למעט שאלות שהתשובה עליהן עלולה להפליל אותו, כך קובע סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות). חשוד נחקר תחת אזהרה, והוא לא חייב לומר דבר שעלול להפליל אותו.
המעמד יכול להשתנות באמצע החקירה. מי שמוזמן "רק לשיחה" או "רק כעד" עלול לגלות אחרי שעה שהחוקר עובר להזהיר אותו. לכן גם עדות צריך להכין: לבדוק מה הקשר שלכם לנושא, ואם יש בו משהו שעלול להפוך אתכם לחלק מהחשד.
לשתוק או למסור גרסה?
זו ההחלטה המרכזית של הייעוץ, ואין לה תשובה אחת. שתיקה מגינה כשלא ידוע מה יש בידי החוקרים, או כשכל הסבר עלול להתפרש נגדכם. מנגד, אם יש לכם הסבר אמיתי שמנקה אתכם, שתיקה מונעת מהחוקרים לבדוק אותו, וגרסה שתעלה רק בהמשך תיבחן גם בשאלה למה לא נמסרה קודם. לפעמים הדרך הנכונה היא באמצע: למסור גרסה בנושאים שבהם התמונה ברורה, ולשמור על זכות השתיקה בנושאים שבהם עדיין לא ידוע מה יש בתיק.
כשמחליטים לדבר, יש כמה כללים שעוברים עליהם בפגישה:
- לא ממציאים תשובה. "אני לא זוכר" או "אני צריך לראות את המסמך" הן תשובות לגיטימיות, וגרסה מאולתרת שמתבררת כשגויה מזיקה יותר משתיקה.
- עונים על מה שנשאלתם, בלי להרחיב ובלי לנחש מה החוקר רוצה לשמוע.
- קוראים את ההודעה המודפסת לפני החתימה, ומבקשים לתקן כל משפט שלא נאמר כך.
- שיחה "לא רשמית" במסדרון או ברכב היא חלק מהחקירה.
איך החוקרים עובדים, ולמה זה משנה את ההכנה?
חקירה טובה מתוכננת מראש, ואת התוכנית הזאת אני מכירה מבפנים. בחקירות שניהלתי כראש היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) הכנו מראש אסטרטגיה לחקירה, והמטרה הייתה לא פעם להוציא את הנחקר מאיזון ולקבל ממנו תגובה אותנטית. צעקות כמעט אף פעם אינן השיטה. חוקר מקצועי עובד בסבלנות, חוזר על אותה שאלה בניסוחים שונים, ובודק כל תשובה מול מה שכבר יש בידיו.
כמה דברים שכדאי לדעת לפני שנכנסים:
- חקירה של שלוש או ארבע שעות היא בדרך כלל רק הסבב הראשון. מי שמנסה "לגמור עם זה" באותו יום נוטה לוותר על דברים שלא היה צריך לוותר עליהם.
- החקירה מתנהלת אצלם, ואין לכם שליטה על משך הזמן. כדאי להגיע ערניים, אחרי ארוחה, ועם תרופות אם צריך.
- בתיקים עם כמה מעורבים, המשטרה מזמנת או עוצרת אותם לפעמים באותו בוקר בדיוק, כדי לקבל גרסאות לפני שיתואמו. באחד התיקים שניהלתי עצרנו במקביל עשרים וחמישה אנשים, והסתירות בין הגרסאות הן שהראו לנו מי בצרה. לכן לא מדברים על החקירה עם מעורבים אחרים, לפניה או אחריה.
- החוקרים רשאים להשתמש בתרגילי חקירה, אבל הודאה קבילה רק אם בית המשפט ראה שהיא ניתנה חופשית ומרצון (סעיף 12 לפקודת הראיות).
למה להתכונן לחקירה עם עו"ד זיוה אגמי כהן?
ההכנה אצלי מתחילה מהשאלות שהייתי שואלת את עצמי כחוקרת: מה החוקר כנראה כבר יודע, מה הוא מנסה להשיג, ואיפה הנחקר צפוי להיתקל בשאלה שלא ציפה לה. בתיקים כלכליים זה כולל גם את המסמכים שאתם עלולים להיתקל בהם בחדר, כדי שלא תצטרכו לענות עליהם מהזיכרון.
אם החקירה היא ברשות המסים, ברשות ניירות ערך או ברשות התחרות, יש לה כללים משלה, ועליהם כתבתי בעמוד על חקירה ברשות ניירות ערך. זימון של המוסד לביטוח לאומי הוא סיפור אחר, ואת מה שקורה בו ריכזתי במאמר על חקירות ביטוח לאומי. ואם החקירה כבר מאחוריכם והתיק נסגר בעילה שאינה חוסר אשמה, אפשר לבחון שינוי עילת סגירת תיק. המשרד מלווה גם בהמשך הדרך, בייצוג בחקירה פלילית ועד בית המשפט.
הזמן שבין הטלפון מהמשטרה לבין החקירה הוא הזמן להתכונן, ולפעמים מדובר ביום או יומיים. אם קיבלתם זימון, אפשר לקבוע ייעוץ ראשוני ולבנות יחד את ההכנה לפני שאתם נכנסים לחדר.
שאלות נפוצות על ייעוץ לפני חקירה
אפשר לבקש לדחות את מועד החקירה?
אפשר לבקש, וההחלטה בידי החוקרים. בקשה עניינית, למשל כדי להספיק להתייעץ או בגלל אילוץ אמיתי, מתקבלת לא פעם. כדאי להגיש אותה מוקדם, בטלפון או דרך עורך הדין, ולא פשוט לא להגיע.
מה להביא איתי לחקירה במשטרה?
תעודה מזהה, תרופות אם אתם צריכים, ופרטי הקשר של עורך הדין. מסמכים מביאים רק אחרי שעברנו עליהם יחד והחלטנו שהם משרתים את הגרסה שלכם. גם הטלפון עשוי לעניין את החוקרים, ולכן כדאי לדעת מראש מה יש בו.
אפשר לבקש עימות עם מי שמסר נגדי גרסה?
אפשר לבקש, וההחלטה אם לקיים עימות שמורה לחוקרים. בדרך כלל משתמשים בו כשיש גרסה מול גרסה, בלי ראיה שתומכת באחת מהן. העימות מצולם ומוקלט ועשוי להגיע לבית המשפט, ולכן גם אליו צריך להתכונן.
האם לספר למעסיק שזומנתי לחקירה?
בדרך כלל אין חובה לספר, ולעיתים עדיף לחכות עד שיתברר נושא החקירה. כשהחקירה נוגעת לעבודה, למשל לחברה או ללקוחות שלה, השיחה עם המעסיק היא חלק מההכנה, כי הוא עשוי להיות עד או צד בתיק.
זומנתי לרשות המסים ולא למשטרה. האם ההכנה שונה?
הזכויות בחקירה עצמה דומות, אבל לרשות יש לא פעם גם הליך מנהלי שמתנהל במקביל, והחוקרים מגיעים עם ידע מקצועי בתחום. לכן ההכנה מתחילה בבירור המסלול, פלילי או מנהלי, ובמסמכים שהרשות כבר מחזיקה.