חקירה בחשד לקבלת דבר במרמה נפתחת לרוב אחרי עסקה, הלוואה או השקעה שהצד השני מרגיש שרומה בה, והחקירה עצמה מתמקדת כמעט תמיד במה שידעתם כשאמרתם את מה שאמרתם. התשובה לכך, וההחלטה אם לייחס לכם נסיבות מחמירות, קובעות את חומרת התיק ואת הדרכים לסיים אותו. בהמשך אפרט מה התביעה צריכה להוכיח לפי סעיף 415 לחוק העונשין, מה העונש ואילו עבירות מצטרפות לאישום כזה.
מה אומר החוק ומה העונש?
סעיף 415 לחוק העונשין קובע שמי שמקבל דבר במרמה דינו עד שלוש שנות מאסר, ואם העבירה נעברה בנסיבות מחמירות, עד חמש שנות מאסר. זו עבירת המרמה הבסיסית בחוק, והיא מופיעה כמעט בכל תיק של עבירות מרמה, לבד או לצד זיוף, גניבה או עבירות מס.
מה התביעה צריכה להוכיח?
ההגדרות נמצאות בסעיף 414. מרמה היא טענת עובדה על העבר, ההווה או העתיד, בכתב, בעל פה או בהתנהגות, שמי שטוען אותה יודע שאינה אמת או אינו מאמין שהיא אמת. "דבר" הוא מקרקעין, מיטלטלין, זכות וטובת הנאה, ולכן גם הלוואה, הנחה, משרה או זכייה במכרז יכולות להיות דבר. כדי להרשיע, התביעה צריכה להוכיח:
- שנטענה טענת עובדה שאינה נכונה, במילים, במסמך או בהתנהגות.
- שהנאשם ידע שהטענה אינה נכונה, או לא האמין שהיא נכונה.
- שהדבר התקבל בגלל הטענה הזאת. אם הצד השני היה נותן אותו בכל מקרה, חסר הקשר בין המרמה לקבלה.
- שהדבר אכן התקבל.
המחלוקת בתיקים האלה היא לרוב על הידיעה. הבטחה שלא קוימה או עסקה שנכשלה אינן מרמה כשלעצמן, והשאלה היא מה האדם ידע ברגע שאמר את הדברים.
מתי מדובר בנסיבות מחמירות?
החוק לא מגדיר מהן נסיבות מחמירות, ולכן השאלה נבחנת בכל תיק לפי העובדות שלו: היקף הכסף, התכנון והתחכום, משך הזמן ומספר המעשים, מספר הנפגעים, וניצול של אמון או של כסף ציבורי. ההבחנה הזאת מעלה את העונש המרבי מ-3 ל-5 שנים, אבל היא משנה גם את סוג העבירה. קבלת דבר במרמה רגילה היא עוון, ואילו בנסיבות מחמירות היא פשע, ולפשע יש השלכות על ההליך עצמו, כמו הזכות לבקש שימוע לפני כתב אישום ותקופת התיישנות ארוכה יותר. לכן אחד הדברים הראשונים שאני בודקת הוא אם הנסיבות המחמירות שמיוחסות לכם באמת עולות מהעובדות.
מה קורה בפועל?
העונש נקבע לפי אותם שיקולים: הסכום, השיטה, מספר הנפגעים, העבר של הנאשם, והשאלה אם הנזק תוקן. בתיקים קלים יחסית התביעה יכולה לשקול הסדר מותנה, שבו התיק נסגר בלי כתב אישום ובלי הרשעה, ובתיקים כבדים הדיון עובר לרוב למשא ומתן על האישום ועל העונש.
אילו עבירות מצטרפות לקבלת דבר במרמה?
כשהמרמה נעשתה באמצעות מסמך שנוצר או שונה, מצטרפת לאישום עבירה של זיוף מסמכים, ואם המסמך נחתם בשם אדם אחר בלי סמכות, האישום מתמקד בזיוף חתימה. עובד שקיבל כסף של המעסיק באמצעות מצג כוזב עלול להיות מואשם גם במעילה וגניבה ממעביד, ועובד ציבור שפעל כך בתפקידו נבחן גם בעבירה של מרמה והפרת אמונים. חייל שקיבל במרמה תשלום או הטבה מהצבא נשפט לרוב בבית הדין הצבאי, במסגרת עבירות מרמה בצבא. כל עבירה כזאת מוסיפה יסודות שהתביעה צריכה להוכיח, ומכאן גם נקודות שבהן ההגנה יכולה לתקוף.
איך אני בונה הגנה בתיק של קבלת דבר במרמה?
הטענה "לא ידעתי" היא הדבר הראשון שחוקר מצפה לשמוע בתיק כזה, ומי שעמד בראש היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) יודע איך היא נקראת בחדר החקירות. לכן אני לא בונה הגנה על הכחשה כללית. אני מחפשת במסמכים מאותה תקופה את מה שמראה מה הנאשם ידע ומתי: מידע שקיבל מאחרים והסתמך עליו, תחזיות שהאמין בהן, והתנהלות שמתיישבת עם עסקה אמיתית. במקביל אני בודקת את התלונה עצמה, כי תיקי מרמה רבים נפתחים מתלונה של שותף, לקוח או נושה שיש לו אינטרס בסכסוך.
ההכנה הזאת צריכה להיעשות לפני החקירה, כי אחריה הגרסה כבר נמסרה. על ההכנה עצמה כתבתי בעמוד על ייעוץ לפני חקירה, ותיקים רחבים יותר מתוארים בעמוד של עורך דין מרמה והונאה. אם אתם צריכים עורך דין קבלת דבר במרמה, אפשר לקבוע ייעוץ ראשוני ולעבור יחד על המסמכים שבידיכם לפני שאתם מוסרים גרסה.
שאלות נפוצות על קבלת דבר במרמה
האם החזרת הכסף מבטלת את התיק?
לא. העבירה מתגבשת ברגע שהדבר התקבל במרמה, והחזרה מאוחרת לא מוחקת אותה. היא כן שוקלת בהחלטה אם להגיש כתב אישום, באפשרות לסיים את התיק בהסדר ובעונש, ולכן את ההחזר צריך לתכנן כך שלא יתפרש כהודאה בעובדות שאינן נכונות.
מה ההבדל בין קבלת דבר במרמה לקבלת דבר בתחבולה?
סעיף 416 לחוק העונשין עוסק במי שמקבל דבר בתחבולה, או בניצול מכוון של טעות של אחר, כשאין בהם מרמה, כלומר בלי טענת עובדה כוזבת. העונש המרבי עליה הוא שנתיים מאסר, ולפעמים חלק מעבודת ההגנה הוא להראות שהמעשה שייך לעבירה הקלה.
תוך כמה זמן מתיישנת עבירה של קבלת דבר במרמה?
בעבירה הרגילה, שהיא עוון, אי אפשר להעמיד לדין אחרי חמש שנים מיום ביצוע העבירה, ובנסיבות מחמירות, שהן פשע, אחרי עשר שנים. אם נערכה חקירה בתוך התקופה, המניין מתחיל מחדש מהפעולה האחרונה בחקירה, עד הארכה מרבית שהחוק קובע.
מה קורה אם המתלונן מבקש לבטל את התלונה?
ביטול התלונה לא סוגר את התיק מעצמו. ההחלטה אם להמשיך בחקירה ואם להגיש כתב אישום היא של המשטרה והתביעה, והן יכולות להמשיך גם בלי שיתוף הפעולה של המתלונן. עם זאת, כשהתיק נשען בעיקר על עדותו, ביטול התלונה משפיע על הראיות ועל ההחלטה.