עבירות מע"מ: ייצוג וליווי משפטי

עבירות מע"מ: ייצוג וליווי משפטי

זימון ממחלקת החקירות של מע"מ, או ביקורת בעסק שמצאה פערים בין הדיווחים, מעמידים את בעל העסק מול שאלה שרואה החשבון לא תמיד יכול לענות עליה: האם מה שקרה הוא הפרה טכנית או עבירה שנעשתה כדי להתחמק ממס. בחוק מע"מ ההבדל בין השתיים הוא ההבדל בין שנת מאסר לחמש שנים, והוא נקבע בעיקר לפי מה שאפשר להוכיח על המטרה שלכם.

מה אומר החוק ומה העונש?

עבירות מע"מ שאין בהן כוונה להתחמק ממס

סעיף 117(א) לחוק מס ערך מוסף מונה הפרות שהעונש המרבי עליהן הוא שנת מאסר, גם כשלא הוכחה כוונה להתחמק ממס. בין הנפוצות: אי הגשת דוח תקופתי במועד, מסירת ידיעה לא נכונה בלי הסבר סביר, אי ניהול פנקסים, אי רישום תקבול שהיה חובה לרשום, אי הוצאת חשבונית מס כשחייבים, וסירוב להתייצב לחקירה או למסור מסמכים אחרי דרישה.

הפרות כאלה עולות לא פעם בעסקים שמקבלים תשלום במזומן בלי חשבונית, כמו בעבודה בשחור, ואצל עוסק שהפסיק לפעול ולא סגר את התיק במע"מ, שנסגר בנפרד מסגירת תיק במס הכנסה.

עבירות שנעשו כדי להתחמק ממס

כשהמעשה נעשה במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס, סעיף 117(ב) קובע עונש מרבי של חמש שנות מאסר או כפל הקנס. ברשימה: מסירת ידיעה או דוח כוזבים, המשך ניהול עסקאות אחרי שנאסר, הוצאת חשבונית בלי עסקה, הוצאת תעודת זיכוי בלי זכות לכך, ניכוי מס תשומות בלי מסמך כדין, ניהול פנקסים כוזבים, זיוף, הסתרה או השמדה של מסמכים, ושימוש במרמה או בתחבולה. מי שפעל כדי שאדם אחר יתחמק ממס צפוי לאותו עונש לפי סעיף 117(ב1). הוצאת חשבוניות בלי עסקה היא עולם בפני עצמו, ועליו כתבתי בעמוד על חשבוניות פיקטיביות.

נסיבות מחמירות, איסור עיסוק וחשיפה להלבנת הון

סעיף 117(ב2) מעלה את העונש המרבי לשבע שנות מאסר בשלושה מצבים: הרשעה קודמת בעבירה כזאת בשלוש השנים האחרונות, יותר משישה אישומים בעבירות כאלה בתקופה של שלוש שנים, או התחמקות ממס בסכום שעולה על כפל הקנס שקבע חוק העונשין. מי שהורשע שוב בתוך שלוש שנים חשוף גם לאיסור להמשיך בעיסוקו, לפי סעיף 117(ג), ולעסק שמתפרנס מהפעילות הזאת זו לפעמים הסנקציה הכבדה ביותר. סעיף 117א מוסיף עבירה של העברת נכסים לאחר בלי להעביר את השליטה בהם, כדי למנוע גביית מס, שהעונש עליה שנתיים.

עבירת מע"מ בכוונה היא גם עבירת מקור לפי חוק איסור הלבנת הון, כשהמס שבה עולה על 170,000 ש"ח בתקופה של 12 חודשים או על 480,000 ש"ח בתקופה של 48 חודשים, ובעבירה שנעשתה בתחכום כבר מעל 120,000 ש"ח. מעבר לסף הזה, פעולות בכסף עלולות להוסיף לתיק אישום של הלבנת הון.

מי בעסק אחראי לעבירת מע"מ?

חוק מע"מ מרחיב את האחריות מעבר למי שביצע את המעשה. לפי סעיף 119, כשהעבירה נעברה בחברה או בשותפות, אשמים גם מנהל פעיל, שותף פעיל, חשב, מנהל חשבונות או פקיד אחראי, אלא אם יוכיחו שהעבירה נעברה שלא בידיעתם, או שנקטו את כל האמצעים הנאותים כדי שהחוק יקוים. לפי סעיף 120, כשעובד או שלוח עבר עבירה במהלך העסק, גם בעל העסק יואשם, עם אותה אפשרות להוכיח שלא ידע ושנקט אמצעים.

כלומר, בתיק מע"מ ההגנה של בעל עסק נשענת לא פעם על השאלה איך העסק מתנהל: מי מוציא חשבוניות, מי מכין את הדוחות, אילו בקרות היו, ומה הוא ידע. את התמונה הזאת צריך לבנות מהמסמכים לפני החקירה, כי אחריה כבר יש גרסה.

איך מתגלות עבירות מע"מ?

ברוב המקרים מהנתונים עצמם. רשות המסים מצליבה בין הדיווחים של ספקים ולקוחות, ופער ביניהם, עסקה שהספק דיווח עליה והלקוח לא, או מס תשומות שנוכה על סמך חשבוניות של ספק שלא דיווח עליהן, מוביל לביקורת. ביקורת שמוצאת פערים יכולה לעבור למחלקת החקירות, ואז השיחה עם המבקר הופכת לחקירה תחת אזהרה. בפרויקטים של תמ"א 38 ופינוי בינוי נבדק גם הדיווח על המע"מ בעסקה עם בעלי הדירות, כפי שהסברתי בכתבה על עבירות מס בהתחדשות עירונית.

עסקה שלא דווחה למע"מ לרוב לא דווחה גם בדוח השנתי, ולכן תיק מע"מ מגיע פעמים רבות יחד עם חשד להעלמת מס במס הכנסה, על אותן עסקאות.

עורך דין עבירות מע"מ: מה אני בודקת בתיק?

אחרי שפרשתי מהמשטרה השלמתי התמחות בפרקליטות מיסוי וכלכלה, שמחליטה אם להגיש כתב אישום בתיקי המס הכבדים. בשלב הזה נבחן מה מוכיח מטרה להתחמק ממס, ומה נראה כרשלנות של עסק שלא ניהל ספרים כראוי. בתיק אני מתחילה מההצלבות שהחוקרים הציגו, ובודקת כל עסקה מול תעודות המשלוח, אמצעי התשלום וההתכתבויות. לפעמים מתברר שחלק מהפער נובע מעיתוי של דיווח או מטעות ברישום, וזה משנה את הסעיף שבו התיק נבחן.

חוק מע"מ מאפשר לסיים תיק בכופר כסף, ואחרי הגשת כתב אישום רק בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך (סעיף 121). לכן את השאלה אם התיק מתאים לכופר כדאי לבחון מוקדם, יחד עם שאר השלבים של תיק מס פלילי שתיארתי בעמוד על עורך דין עבירות מס. אם קיבלתם זימון או שביקורת בעסק עברה לחקירות, נוכל לעבור על החומר בפגישת ייעוץ ראשוני לפני החקירה.

שאלות נפוצות על עבירות מע"מ

האם מע"מ שגבינו מלקוחות ולא העברנו הוא עבירה?

כן. לפי סעיף 117(א)(14) לחוק מע"מ, מי שהוציא חשבונית מס ולא שילם במועד את המס שכלול בה עובר עבירה שהעונש המרבי עליה שנת מאסר, גם בלי כוונה להתחמק ממס. החוב עצמו ממשיך להיגבות בנפרד.

מה קורה כשעובד לא רשם תקבול בקופה?

לפי סעיף 117(א1), כשעובד או שלוח לא רשם רכישה או תקבול, יואשמו בעבירה גם הוא וגם בעל העסק, אלא אם בעל העסק יוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע אותה.

מה ההבדל בין ביקורת מע"מ לחקירת מע"מ?

ביקורת בודקת את הספרים והדיווחים ומסתיימת לרוב בשומה. חקירה נפתחת כשיש חשד לעבירה, ובה נגבית הודעה תחת אזהרה. המעבר מביקורת לחקירה יכול לקרות באמצע הבדיקה, ולכן מה שנמסר למבקר עשוי לשמש אחר כך בחקירה.

האם מנהל חשבונות חיצוני יכול להיות אחראי לעבירת מע"מ?

מי שפעל במטרה שאדם אחר יתחמק ממס עובר עבירה לפי סעיף 117(ב1), שהעונש עליה עד חמש שנות מאסר. מנהל חשבונות שהכין דוחות כוזבים ביודעין חשוף לכך, בלי קשר לשאלה אם הוא עובד בעסק או נותן לו שירות מבחוץ.

תוך כמה זמן אפשר להגיש כתב אישום על עבירת מע"מ?

לחוק מע"מ אין תקופת התיישנות מיוחדת, ולכן חלים הכללים של חוק סדר הדין הפלילי. עבירה לפי סעיף 117(ב), שהעונש עליה חמש שנים, היא פשע ומתיישנת אחרי עשר שנים. עבירה לפי סעיף 117(א) היא עוון ומתיישנת אחרי חמש שנים. פעולות חקירה בתוך התקופה מתחילות את המניין מחדש, עד לתקרה שקבע החוק.

הצעד הראשון שלכם.
הניסיון שלנו.

ליווי מקצועי ומסור, עד למיצוי תוצאות מיטביות אפשריות.

יחס אישי וזמינות גבוהה ללקוחות.

072-3307501

השאירו פרטים ונחזור אליכם

    * שם מלא

    * נייד

    בחר שעה לחזרה

    יש לכם משהו נוסף להוסיף?